ספרים

הסיפור שלה

רות מרקוס, הסיפור שלה, קטלוג תערוכה קבוצתית בבית האמנים על שם יוסף זריצקי בתל אביב, אוצרות: רות מרקוס ורותי חינסקי-אמיתי, יולי-אוגוסט 2016.

במחקר המגדרי נתפסת ההיסטוריה ההגמונית כ-His-story – הסיפור שלו, וכדי להשלימה יש להביא גם את Her-story – הסיפור שלה. מטרת התערוכה לתקן ולספר את סיפורן של האמניות המוצגות, ולהחזירן לשיח אודות האמנות הישראלית, כי בלעדיהן ההיסטוריה של האמנות הישראלית אינה שלמה.
בכל פעם שנשאלת השאלה מדוע מתעלמים המוזיאונים הגדולים וספרי תולדות האמנות הישראלית מחלק גדול של האמניות הוותיקות, התשובה המקובלת היא שלא היו הרבה אמניות וכנראה שהן לא היו מספיק חשובות או מספיק טובות. לכך ניתן להשיב שהיו הרבה אמניות, ורבות מהן היו ידועות ומוכרות בזמנן, והציגו בתערוכות קבוצתיות חשובות בארץ ובחו"ל, ואף זכו בפרסים חשובים. ולמרות זאת הן נשכחו או הושכחו, מי יותר ומי פחות, בגלל הדרה חברתית מגדרית, שבגללה נתפסה אמנות של נשים כטובה פחות.
האמניות המוצגות פעלו בעיקר באותן שנים שבהן התהווה מעין "חור שחור" בתוך סיפורה של האמנות הישראלית, כי אמניות רבות שפעלו אז כמעט ולא נחקרו, למרות שהחל משנות העשרים-שלושים מסתמנת פריחה באמנות הארץ-ישראלית בכלל ובאמנות נשים בפרט. לאחר מלחמת העולם הראשונה חודש הקשר בין ישראל לבין מרכזי אמנות באירופה, לשם, ובעיקר לפריז, יצאו אמנים ואמניות ארץ-ישראליים. במקביל התחדשה העלייה לארץ והביאה אמניות עולות מארצות שונות ואתן חידושים בתחום האמנות.
בשנות העשרים והשלושים החלו ליצור גם נשים שנולדו בארץ-ישראל, חלקן למשפחות דתיות או מסורתיות, ובחירתן בציור הייתה חלק מביטוי של עצמאות ומודעות עצמית. הן חיפשו שפה חדשה ונושאים חדשים שיבטאו את הרוח החלוצית בארץ. במקביל החלו להגיע מאירופה נשים שהביאו אתן את רוח "האישה החדשה" – אותה אישה עצמאית ובעלת מקצוע, שראתה את עצמה שווה בכל לגבר. רבות מהן הגיעו ארצה בשנות השלושים, לאחר עליית הנאציזם לשלטון, והביאו אתן השפעות של אמנות מודרנית ואוונגרדית.
מתוך קבוצת האמניות שיצרו בין 1970-1930 בחרנו ב-10 אמניות שמייצגות תפיסות אמנותיות שונות, שש ציירות וארבע פסלות (כל אחת במדיום פיסולי אחר). אנו מקוות שתערוכה זו תהווה סנונית ראשונה בתערוכות היסטוריות מעין אלה, ושנמשיך גם בעתיד להביא למודעות הקהל נשים-אמניות נוספות, מתקופה זו וגם מתקופות מאוחרות יותר. לעיון בקטלוג לחץ כאן.

*  *  *

ג'קומטי

רות מרקוס, מין ומגדר בפסלי הזוגות של ג'אקומטי, תל-אביב: רסלינג, 2015.

ספר זה עוסק בשנים 1935-1925 שבהן עזב ג'אקומטי את המודל, פסק לפסל מתוך הסתכלות ישירה בטבע ועבר לפסל מהזיכרון ומהדמיון. מפנה זה נבע ממשבר שפקד אותו כאשר עמד מול המודל ולא הצליח להמחיש בחומר את אשר ראו עיניו. מתוך כך החל מסע חיפושים שנמשך כעשור שבו חיפש פתרון אמנותי, אך במקביל, ובקשר בל-ינותק בין שני התהליכים, היה זה גם מסע אל מעמקי נפשו שהושפע במידה רבה מקשריו עם הקבוצה הסוריאליסטית ומהרעיונות של פרויד.
תוך כדי מסע החיפושים ג'אקומטי עבר שלבים שונים של מעין אנליזה עצמית, כשבכל שלב חשף יותר ויותר את בעיותיו הנפשיות – חוסר יכולתו לקיים יחסי מין מספקים אלא עם זונות, יחסיו עם אהובותיו, יחסיו האדיפליים עם אמו ועם אביו וכו'. חשיפת מניעיו הנפשיים השפיעה הן על הצורה והן על התוכן של פסליו, ומסיבה זו יצר בעשור זה פסלי זוגות שביטאו מערכות של יחסי גומלין שונים בין שני המינים. כשהסתיים מסע החיפושים בתובנות אמנותיות ואישיות כאחת, הסתיימו קשריו עם הקבוצה הסוריאליסטית, הסתיים גם עיסוקו במין ומגדר והזוגות נעלמו. להזמנת הספר באתר רסלינג לחץ כאן.

*  *  *

רות מרקוס, נשים יוצרות בישראל 1970-1920

רות מרקוס (עורכת ומשתתפת), נשים יוצרות בישראל, 1970-1920, תל-אביב: סידרת מגדרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008. (הוצא לאור בסיוע הקרן הלאומית למדע, ISF).

מדוע נעלמו שמותיהן של רבות מהנשים היוצרות מספרי תולדות האמנות בישראל? מה היו הסיבות להדרתן מהשיח ההיסטורי הישראלי? ספר זה תוקף את המיתוס המקובל, לפיו פעלו בארץ מעט אמניות, וחושף יוצרות רבות בתחום הציור והפיסול, הצילום, האדריכלות והאמנות העממית.

הספר מתחיל בשנות העשרים, לאחר מלחמת העולם הראשונה, אז החלה פריחה ביצירה בארץ, חודש הקשר עם מרכזי האמנות באירופה, לשם יצאו אמנים ארץ-ישראלים ללמוד, ובמקביל התחדשה העלייה לארץ והביאה עמה אמנים ואתם חידושים בתחומי האמנויות. בשנות העשרים גם החלו לפעול יוצרות ילידות הארץ, ולצידן יוצרות שעלו מאירופה והביאו אתן את רוח "האישה החדשה", אותה אישה עצמאית ובעלת מקצוע, שראתה את עצמה שווה בכל לגבר, לאחר שכבר הוכיחה את עצמה במלחמת העולם הראשונה. סופו של הספר בסוף שנות השישים, לאחר שהדי הגל השני של הפמיניזם החלו להגיע ארצה. וכתוצאה מכך השתנה מקומה ומעמדה של האישה היוצרת בסצנה האמנותית ובביקורת.

אף שהספר מבוסס על מחקרים אקדמיים וכתוב על פי כללי הכתיבה האקדמית הוא קריא ונגיש לקהל הרחב ובמיוחד לקהל חובבי האמנות וכן לכל מי שמתעניין באמנות ובהיסטוריה ישראלית בכלל ובתחום נשים ומגדר בפרט. לעיון בספר לחץ כאן.

*  *  *

רות מרקוס, פיסול בקו ובחלל
רות מרקוס, פיסול בקו ובחלל, תל-אביב: קו אדום אמנות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003.

פיסול בקו ובחלל הוא הספר הראשון שרואה אור בעברית בתחום הפיסול המודרני. הספר נכתב כמחקר אקדמי, אולם הוא קריא ונגיש ומיועד לכל העוסק והמתעניין באמנות. ייחודו בתפיסתו הכוללת, אשר בוחנת את התפתחות האמנות המודרנית בכלל והפיסול בפרט, על רקע האקלים התרבותי המהפכני של תחילת המאה ה-20. הספר מגדיר סוג חדש של פיסול, המכונה "פיסול קווי", בטענה שז'אנר זה הפך לאחת מצורות הביטוי הבולטות ביותר של תפיסת העולם המודרנית. בעוד שבפיסול המסורתי, הפסל עשוי גוש חומר המוקף בחלל, הפיסול הקווי עשוי מחלל המוגדר על ידי קו. תחילתו בשנת 1912, בפסלים ובאסמבלאז'ים הקוביסטים של פיקאסו וארכי פנקו ובפסלים הפוטוריסטיים של בוצ'יוני ובאלה. שיאו בפסלים הקונסטרוקטיביסטיים הרוסיים של גאבו, טאטלין ורודצ'נקו, שהמשיכו ליצור תוך כדי מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, באמצע שנות ה-20, הפיסול הקווי שב והופיע בצרפת, עם הפסלים השקופים של ליפשיץ ופסלי הברזל של פיקאסו וגונזאלס. להזמנת הספר באתר הוצאת הקיבוץ המאוחד לחץ כאן.